האם המשבר הנוכחי באירופה יוביל למיתון עולמי נוסף?

במענה לשאלתו של אחד הגולשים בפורום:

רונן ערב טוב
קראתי בניתוחים שלך שדעתך היא שהכיוון של הבורסה הוא כלפי מעלה אבל הרקע כל הזמן מופיעות כותרות על משבר החובות באירופה.

בדקות אלה תשואת אג"ח אירלנד הגיעה לשיא כל הזמנים של 9%!
אג"ח פורטוגל מדשדש בשיא כל הזמנים של 7%.
דולר/אירו מנסה כבר יומיים לשבור תמיכה ב-1.33.
אינדקס דולר מנסה כבר יומיים לפרוץ התנגדות ב-80.

מנגד – הבורסות בעולם ממשיכות לטפס.
אירלנד
http://www.bloomberg.com/apps/quote?ticker=GIGB10YR:IND
פורטוגל
http://www.bloomberg.com/apps/quote?ticker=GSPT10YR:IND
ספרד
http://www.bloomberg.com/apps/quote?ticker=GSPG10YR:IND
איך נראה לך המשבר בעיניים טכניות
האם יש יציאה מוסוות מהבורסות באירופה ובארה"ב
איך המשבר ישפיע על המטבעות ועל הבורסות
תודה
אייל

אייל בוקר טוב,

פששש … איזו שאלה הבאת לנו …
תשובה לשאלה כזו מחייבת סקירת מאקרו רחבה של גוש האירו והשוק האמריקאי, ויתכן שאף של כלכלת סין, וגם אז הסיכוי לקבל תשובה עניינית ומבוססת, נמוך.
לא קיים למרבה הצער, קשר בין השאלה לבין הניתוח הטכני.
ניתוח טכני לא עוסק כלל בסיבות שמובילות להתרחשויות אלו או אחרות. הנחת המוצא של הניתוח הטכני גורסת שמכלול הסיבות, המובילות משקיע כלשהו לפעולה (רכישה או מכירה) בבורסה, אינו רללונטי. חשובה רק התוצאה המשתקפת מההחלטה לבצע את אותה פעולה, המובילה בסופו של דבר להפעלת אחד משני הכוחות היחידים הפועלים בשוק ההון – היצע או ביקוש.
הכוחות הללו, הנשענים על פעילותם של הרבים, ניתנים לזיהוי על גבי הגרף, באמצעות שילוב של ניתוח התנהגות המחירים והתנהגות המחזורים.

מכאן שהניתוח הטכני עוסק בשאלה "מה מתרחש?"  ומזניח את השאלה "למה ?"
זאת ועוד – לפי הבנתי הצנועה, עוסקת הבורסה במסחר בציפיות, ולא במסחר בעובדות.
מכאן שניתוח כלכלת המדינות המוזכרות ו/או המעורבות בשאלה שהעלית, אינו רלוונטי כלל ועיקר.

למרבה הצער, לצורך הבנת המתחולל בראשו של כל משקיע בכל אחת מהבורסות הרלוונטיות לשאלתך, יש צורך לבצע סקר ציפיות המשלב כל אחד ממיליוני המשקיעים הפועלים בבורסות אלו, הן אלו המזרימים היצע, והן אלו המזרימים ביקוש – משימה בלתי אפשרית בעליל.
מאחר ואין זה אפשרי להבין מה מוביל כל אחד ממשקיעים אלו לבצע את פעולתו, לא נותר אלא לנתח את התוצאות של מעשיהם – כפי שהינם באים לידי ביטוי בכוחות ההיצע והביקוש, קרי – על גבי הגרף (בנכסים (מניות) המעניינים אותנו בכל נקודת זמן).
ניתוח גורף של כלכלות או מדדים, אינו מוביל בהכרח להבנת המתרחש בנכס כלשהו בו אנו מעוניינים.

לפיכך נשאלת השאלה, מדוע אם כך, אני כה משוכנע שהשווקים יעלו במהלך השנה-שנתיים הקרובות, והמשבר אותו אתה מזכיר (וממנו אני מתעלם) לא יוביל אותנו למיתון נוסף?
התשובה לשאלה הזו, נעוצה בהבנת בדינמיקה ההיסטורית של השווקים, כפי שהוגדרה כה יפה על ידי צ'ארלס דאו במאמרו "התאוריה של דאו" ב- 1903 ומסתכמת במשפט: "השוק נע בגלים".
דאו לא היה הראשון שהגדיר את המתרחש בהיבט ההיסטורי בשווקים. הראשון היה אחד המשקיעים הגדולים של העולם העתיק, שלמה המלך, אשר בספרו האלמוותי "קהלת" הגדיר:
"… אין חדש תחת השמש … מה שהיה הוא שיהיה …מה שנעשה, הוא שיעשה …"

הלכתי איתך רחוק מדי ? … בוא נעשה סדר:
ניתוח הסטורי של התנהגות השווקים (כל שוק שהוא) מעלה מבנה התנהגותי קבוע, לאורך זמן.
השוק נע בגלים כשמשך כל גל 5 עד 9 שנים.
לכל גל כזה מבנה קבוע המורכב משתי תנועות ברורות:
תנועה יורדת, הנמשכת בין שנה ל-4 שנים.
תנועה עולה הנמשכת בין 4 ל- 6 שנים.

שים לב שאני מציג כאן את תבנית התנהגותו של השוק, ולא את הסיבות המחוללות התנהגות זו, שכן בכל נקודת זמן, יתרחשו אירועים שונים, אשר יוגדרו כסיבה להתנהגות תבניתית זו (משבר הנדל"ן, בועת האינטרנט וכו').
עבורי, לא חשוב כלל מה הסיבות שהוגדרו כמחוללות ההתנהגות הניצפית, אלא בסופו של יום, חשובה התוצאה.
זיהוי התבנית, כיוונה ועוצמתה, הוא הדבר היחידי המאפשר לי לקבוע באיזה כיוון עלי לסחור, ומתי.

זו הסיבה שהובילה אותי לפרסם מאז אמצע 2009 את הערכתי שהשוק אשר עבר לתנועה עולה בגל הנוכחי, יפרוץ את רמת שיא כל הזמנים (כפי שאכן עשה החודש) ויקבע שיא חדש בטווח שבין 1600 ובין 1900 (ואולי אף למעלה מכך) במהלך 2011-12.

יש להדגיש כי הבנת התנהגותו ההיסטורית של השוק, אינה בהכרח מקרינה באופן אחיד ושווה, על כל אחת מהמניות הפועלות בו, ויש לנתח כל מניה באופן ספציפי, בנקודת הזמן הרלוונטית לקבלת ההחלטות מצידך.
יחד עם זאת, משקיע "עצל" יוכל לרכוש תעודת סל של מדדי השוק המובילים, ו"לדגור" עליה במשך שנה- שנתיים ולקבל בתום התקופה, תשואה נעה של 40-50%.

החוכמה היא להגדיר בסוף, את "תום התקופה" ולמכור …

וכעת נשאלת שאלה נוספת – האם יתכן שאני טועה, והשווקים לא ימריאו לאיזורים אותם ציינתי?
התשובה היא – בודאי.

הנבואה ניתנה לטפשים ורק טיפש יפעל באופן עיוור על פי תחזית כלשהי, מבלי "לנהל" את פעילותו באופן שוטף ועקבי לאורך הזמן. מכאן נובע שהצעתי למשקיע ה"עצל", להשקיע בתעודות סל ולהינות מפירות הצמיחה הצפויה – הינה בלתי אחראית, והוא עלול להפסיד את כל כספו, במידה והתחזית שהעליתי – תיכשל.

"אז מה עושים ?"
כפי שכבר הזכרתי קודם לכן, יש לעקוב אחר כל נכס באופן ספציפי ולפעול על בסיס הערכת הסתברות כל נכס באופן ספציפי, תוך ניהול סיכונים קפדני בתיק ההשקעות, והחשוב מכל – הצבת סטופ לוס מוגדר עם ביצוע הרכישה, והפעלתו ללא פשרות במידה והנכס אינו מתנהג בהתאם לציפיות שהוגדרו ברגע הרכישה.
רק התנהגות עקבית, אחראית וממושמעת מצידו של המשקיע, לאורך זמן, תוביל אותו לקצור תוחלת חיובית בהשקעותיו.

מצטער שלא יכולתי לענות לך בסגנון האנליסטים הכלכליים, תוך העלאת הסברים מלומדים (ולא רלוונטיים בעיניי) על כלכלות המדינות הרלוונטיות.
אגב, בניגוד לעיתונאים המסקרים את הנושא, אני אינני רואה בהתרחשויות שהצגת "משבר". להיפך.

אני רואה כאן "מנוף" לצמיחה.

כתיבת תגובה